ואלרי נ' בז מכלולי הנדסה מורכבים בע"מ

פסק דין

לפניי בקשה לדחיית התובענה על הסף מחמת התיישנות.

1.התובע נפגע לטענתו בתאונת עבודה אשר אירעה ביום 29.7.99. בעטיה של תאונה זו הגיש ביום 9.9.04 תובענה לתשלום פיצויי נזיקין בת"א 16561/04 של בית משפט זה (להלן: ההליך הראשון). משלא הוגש כתב הגנה נשלחה לתובע הודעה לפי תקנה 156 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: התקנות) למחיקת התובענה מחמת חוסר מעש.

2.משלא הוגש כתב הגנה בהליך הראשון ניתנה לתובע ארכה, לבקשתו, לביצוע פעולה בתיק עד ליום 15.5.05. בהחלטה מיום 16.5.05 ניתנה לו ארכה נוספת עד ליום 2.10.05. משלא נעשה דבר עד למועד הנקוב ניתן ביום 13.11.05 פסק דין המורה על מחיקת התובענה מחמת חוסר מעש.

3.ביום 6.1.09 הגיש התובע בקשה לביטול פסק הדין, שנדחתה. ערעור שהגיש על החלטה זו נדחה אף הוא בפסק דין מיום 9.2.09.

4.ביום 15.7.09 הגיש התובע את התובענה דנן. בכתב ההגנה העלתה הנתבעת טענת התיישנות, ומאותו טעם הגישה גם בקשה לדחייה על הסף.

5.טענת הנתבעת הנה בתמצית, כי מאז קרות התאונה הנטענת חלפו כעשר שנים וכי גם בניכוי התקופה בה היה ההליך הראשון תלוי ועומד חלפו שמונה שנים ועשרה חודשים, ומכאן, התובענה התיישנה.

6.טענת התובע הנה בתמצית, כי נודע לו על פסק הדין שניתן בהליך הראשון רק בתחילת ינואר 2009, ועם מיצוי הליכי ביטולו, שלא צלחו, הגיש את התובענה דנן. לדעתו, הוגשה תובענה זו במועד שכן מאז נודע לו על קיומו של פסק הדין ועד להגשת התובענה דנן טרם חלפה תקופת ההתיישנות, מה גם שלפי סעיף 16 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958 (להלן: חוק ההתיישנות או החוק) תקופת ההתיישנות "לא תסתיים לפני שעברה לפחות שנה אחת מן היום שבו חדל העיכוב".

עוד הוסיף התובע לחלופין, כי מאחר שהנתבעת הציעה לו לנהל משא ומתן יש בכך משום הודאה בקיומה של הזכות, כאמור בסעיף 9 לחוק ההתיישנות, כך שגם מטעם זה טרם התיישנה התובענה.

7.הגעתי למסקנה כי דין התובענה להדחות על הסף מחמת התיישנות.

8.בהתאם לסעיף 5 לחוק ההתיישנות "התקופה שבה מתיישנת תביעה שלא הוגשה עליה תובענה (להלן - תקופת ההתיישנות) היא – (1) בשאינו מקרקעין – שבע שנים".

תחילת תקופת ההתיישנות הנה ביום בו נולדה עילת התובענה (ראה סעיף 6 לחוק ההתיישנות).

סעיף 9 לחוק ההתיישנות קובע לאמור:

"הודה הנתבע, בכתב או בפני בית-משפט, בין בתוך תקופת ההתיישנות ובין לאחריה, בקיום זכות התובע, תתחיל תקופת ההתיישנות מיום ההודאה; ומעשה שיש בו משום ביצוע מקצת הזכות, דינו כהודאה לעניין סעיף זה.

בסעיף זה "הודאה" – למעט הודאה שהיה עמה טיעון התיישנות".

סעיף 15 לחוק ההתיישנות קובע כדלקמן:

"הוגשה תובענה לפני בית-משפט, לרבות בית-דין דתי, והתובענה נדחתה באופן שלא נבצר מן התובע להגיש תובענה חדשה בשל אותה עילה, לא יבוא במניין תקופת ההתיישנות הזמן שבין הגשת התובענה ובין דחייתה"

סעיף 16 לחוק קובע כי:

"נתעכב מניין תקופת ההתיישנות כאמור בסעיפים 10 ו-12 עד 15, לא תסתיים התקופה לפני שעברה שנה אחת מן היום שבו חדל העיכוב..."

9.התאונה הנטענת אירעה ביום 29.7.99 וזהו היום בו נולדה עילת התובענה. תקופת ההתיישנות הרגילה הסתיימה אפוא ביום 29.7.06. כתב התביעה בהליך הראשון הוגש ביום 9.9.04, כך שמהיום בו נולדה עילת התובענה ועד למועד הגשתה חלפו חמש שנים, חודש ועשרה ימים.